מילותיו של ינון בר גיל, חבר של עמרי

עמרי

לקיקי קראו בהתחלה עמרי.

הוא נולד לשושי ורוני ב 14 ליוני 77, רגע אחרי המהפך של חיים יבין. אקטואליה תמיד היתה אצלו חלק מהעסק.

אח צעיר ליגאל, זהר ואורנית. אח גדול לזיו, דן וגל.

עשה את פעוטון שבלול, הוביל את כנופיית גן צלילים, הטריף את מדריכות רימון א-ו ובניצן ז׳-ח׳ הוא כבר השאיל מכוניות מסידור רכב. כשהיה בחצב מבוגרים כבר היו מתקשרים אליו כדי שיחלץ אותם כשנתקעו עם האוטו. בזמנו הפנוי וכשהתחשק יצא לו גם לבקר גם בקדמת כנרת ובית ירח.

חמש בבוקר, אני ילד בכיתה ח׳. קיקי בכיתה י׳. חורף קפוא ורטוב בחליפות דייג. עושים סיבוב האכלה. המזגן בטנדר מיצובישי על פול חום. אלכס אנסקי ברדיו מברך לבוקר טוב את עמרי שבבריכות הדגים. קיקי מחייך לעצמו ולי ואני מרגיש שאני יושב ליד האיש הכי חשוב בעולם.

מיותר לציין שהיינו הרבה לפני הגיל לרשיון. מסתובבים עם טרקטור ומעלית הידראולית על השבילים הצרים והמתפוררים שבין הבריכות.

לשאלה מי לימד אותך לעשות רוורס עם עגלה אני עונה בלי להסס.

עומד בתור לאוטובוס לבית ירח. היד של עמרי מטופפת בעליזות על ישבנה של הנערה הכי יפה בבית הספר, ואני מפנים בצער שיש לי עוד הרבה הרבה מה ללמוד. זה קצת פחות חכמה כשאתה יפה כמו מלאך, אבל עדיין - עמרי הראה לי מה זה בטחון עצמי.

מעבירים דגים עם דליי רשת ממיכל עגלה גדול. אני משתדל כמה דקות, עד שעמרי מאבד סבלנות, חוטף לי את הדלי, דוחף אותי הצידה ותוך כדי גערה ״מה אתה משחק לי פה כמו יין במים קרים״, מרוקן במו ידיו שני טון דגים ברבע שעה, עם טירוף בעיניים. מעמרי למדתי מה שאני יודע על התמסרות ועבודה בראבק.

נוסעים להביא חלקי חילוף לתיקון חמצנית. יורדים מהטרנזיט להביא כלים. כשיוצאים מבית המדגה הטרנזיט הלבן בתוך הברכה שממול. שם קיבלתי רמז שאי אפשר להספיק הכל בחיים. רמז שאולי עדיין לא הפנמתי עד הסוף.. קיקי גם היה איש עקרונות. סיפר למשל שהוא הולך לפאב רק בשרקיה, כי אז הבחורות פוחדות לחזור לבד הביתה.

חזות של קיבוצניק מחוספס עם כוס וויסקי ששום דבר לא מזיז לו את קצה הבעיטה השמאלית,

אבל עמרי עם נפש של משורר שחושב בשפה של אלתרמן, זך וחלפי - רשם את הברכה הכי יפה שנעה ואני קיבלנו לחתונה. שם למדתי לא להסתכל בקנקן, ויותר מזה, כמה רגישות, יצירה, שנינות והומור היו באיש היקר הזה.

אני עישנתי סיגריה אחת בחיי. זה היה בנסיעה עם עמרי, כשהבאתי אותו לחתונה עם דפי. כזאת היתה ההשפעה שלו. כריזמה יותר גדולה אפילו מזו של הסמח״ט. כזה גם היה ההומור שלו. מעורר התרגשות והשתאות. הכי היטיב לתאר את הבדיחות שמספרים הדגים בינם לבין עצמם, ומה הם בוודאי אומרים אחד לשני בנושאי אקטואליה, הנהלות של קיבוצים מטפלות מהגן ומורות מבית הספר היסודי.

הפועל שוב הפסידה, ואיזה מסכנים החיילים ששוכבים עכשיו בבוץ. שנה שלמה של בעיקר מילואים, שם למעלה יונתן גפן מלמד עננים לעוף, ואתה כמו אריק בכלל רוצה שלום ובעיקר אוהב להיות - בבית. עם דפי, מיקה, עמית וגאיה.

עמרי איש של משפחה, של שלום, של ערכים ומוסר, מסור למדינה.

קיקי בטח היה אומר שאם כבר שישאר משהו על שמו - שיהיה בריכת דגים. חבר, כבוד גדול להיות אחת הבריכות שלידך. נשתדל להיות ראויים.